שילוב של גורמים רבים מביא לחברות תעופה מצב של כניסה להליכי פשיטת רגל מה שנקרא בעגה המשפטית הליכי פירוק חברה. פשיטות רגל לא פוסחות אף על חברות התעופה הוותיקות והמוכרות ביותר כמו "יונייטד איירליינס" האמריקאית, אך המצב אינו שכיח משום מה בחברות התעופה בעלות התקציב הנמוך.
ענף התעופה פועל בשולי רווח קטנים ולכן נדרש מחברת התעופה למלא את המטוס שלה בנוסעים וזאת על מנת שניתן יהיה לייצר הכנסות לכיסוי תשלום ההוצאות השוטפות ואולי אפילו להרוויח. לחברות תעופה ישנן עלויות קבועות ועלויות משתנות גבוהות, ולכן עליהן לייצר הכנסות רבות ככל האפשר כדי לקזז הוצאות אלו.
כאשר ההכנסות נמוכות ביחס להוצאות, הדבר היחיד שנדרש הוא ללוות כסף מבנקים ומחברות האשראי. אם מצב ההכנסות וכמות הנוסעים ממשיכים להישאר במצב סטטי או יורדים בהתמדה, הדבר יוצר עומס על ההנהלה למצוא מקורות מימון חדשים שיתנו מענה להוצאותיהם השוטפות. הלוואה היא בדרך כלל מעין "עזרה ראשונה", אך מהווה פיתרון לטווח הקצר בלבד. בהלוואות חברת התעופה נוטלת על עצמה התחייבות שיש לעמוד בה וכך נוצרת לה הוצאה נוספת שמוסיפה על הלחץ הפיננסי ומגדילה את סך ההוצאות הקבועות עוד יותר. כאשר לא קיימת אפשרות לעמוד בהוצאות הקבועות הדבר מביא לכך שהחברה "תנחת עמוק אל תוך הקרקע" ותיאלץ בלית ברירה, להיכנס להליכי פירוק.
כדי לדעת מהם הגורמים שמובילים לקריסתה של חברת תעופה, שאלנו את עורך דין פירוק חברות ליאור אבן עזרא שמייצג חברות תעופה בהליכי פירוק, מספר שאלות ולהלן, המסקנות.
סיבות מפורטות להגעה למצב של פשיטת רגל של חברת תעופה
הוצאות שכר עובדים גבוהות למדי: שכר העבודה המשולם לחלק גדול מעובדי חברת תעופה נחשב לגבוה במיוחד, בייחוד כשמדובר בטייסים ובצוות הניהול הבכיר. בנוסף, נדרשת העסקה של אנשי מקצוע יקרים למדי כמו מהנדסי תעופה, חשמלאים בכירים, פקחי טיסה אשר עובדים מסביב לשעון לאורך כל היממה בכל השבוע ומישהו צריך לממן את עלות שכרם הגבוהה.
הוצאות לוגיסטיות: הלוואות לרכישת מטוסים חדשים או חכירה, חלקי חילוף וציוד לאחזקת מטוסים, דמי שכירות וארנונה של חללי עבודה בשטחים עצומים. ההוצאות המשתנות ממלאות תפקיד גם בתנודתיות של מחירי הנפט המשפיעים על מה שחברות התעופה משלמות עבור דלק סילוני שאף הוא, יקר מאוד.
ניהול לקוי: החלטות ניהול גרועות הן גורם נוסף שיכול לתרום לכשלים בחברת התעופה. חברות תעופה תמיד מחפשות להרחיב את מבנה המסלולים שלהן אך לעיתים ההחלטות שמתקבלות אינן בהכרח מיטיבות עם חברת התעופה בכך שהן מניבות הכנסות נוספות אלא מגדילות את ההוצאות. תעשיית התעופה כל הזמן נמצאת תחת לחץ כדי לעמוד בהכנסות החזויות או לחרוג מכך בגלל האופי התחרותי של העסק. הדרך היחידה להגדיל את ההכנסות, היא להסיע נוסעים רבים יותר. לפעמים כאשר ההכנסות מצטמצמות ובמקביל ההוצאות גדלות, האפשרות היחידה שעומדת בפני החברה במידה שהיא אינה מסוגלת להמשיך בשגרת התשלומים העכשווית היא להגיש בקשה לכניסה להליך פשיטת רגל.
תחרות גדולה: חברות תעופה פועלות כיום בסביבה תחרותית עם שולי רווח נמוכים למדי. הצרכנים מבחינתם הבהירו מפורשות שרובם המכריע בוחרים בטיסה בגלל דבר אחד שנחשב לחשוב ביותר – מחיר.
אך לחברות תעופה יש עלויות קבועות עצומות, במטוסים, בצוותים ובציוד אחר. על מנת לכסות עלויות קבועות הם זקוקים לכמות נוסעים מסוימת. ואם הם יורדים מהנפח הזה, הם מפסידים כסף בצורה מהירה. ויש להם כאמור גם עלויות משתנות עצומות, בדלק הסילוני. אבל מצד שני הן מוכרות כרטיסי טיסה לפעמים חודשים לפני הטיסה כשמחיר הדלק היה נמוך יותר.
שינויים בהתנהגות הלקוחות ובמצבים גיאופוליטיים: הדבר נכון בייחוד כלפי החברות התעופה המציעות חבילות נופש, הלקוחות הם הפכפכים מטבעם. חבילות נופש פנים ארציות אטרקטיביות בתקופת הקיץ, יגרמו לכך שהלקוחות יעדיפו לנפוש קרוב לבית. סערה פוליטית גורמת לאנשים לבחור ליעדים זרים.
חברת תעופה יציבה, זה אינטרס של כלל הציבור, לכן, עליה להיות פרטית אך עם פיקוח וגיבוי ממשלתי. חברה כזו היא לא עסק סטנדרטי כפי שאנו מכירים אלא תאגיד שנועד לסייע לכלכלה ולמסחר, אם רק נוהגים בו בדרך הנכונה, הוא ממריא מעלה.