לא אחת הליכי גירושין בין בני זוג הופכים למלחמה בין הצדדים, כאשר כל אחד מהצדדים מנסה להכריע את הצד הנגדי באמצעות הצוות המשפטי שמלווה אותו. במקרים בהם ישנו חשש כי אחד מהצדדים ינסה לברוח ולחטוף את הילדים לחו"ל, ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין.
במאמר זה אציג מהו צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין ומהם השיקולים של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בהחלטה זו.
אם יש לך צו עיכוב יציאה מהארץ, כנראה שלא תטוס לשום מקום – אך, אם הטיסה שלך התעכבה או התבטלה מצד חברת התעופה, מומלץ להגיש תביעה לפיצוי כספי אשר יכולה להגיע לעד 3,080 ₪ לנוסע. ב – Flight Refund ניתן להגיש תביעה לפיצוי כספי מול יותר מ – 300 חברות תעופה ברחבי העולם כאשר התשלום מתבצע על בסיס הצלחה בלבד.
ניתן לבצע בדיקת זכאות ראשונית בלחיצה כאן – אל תהיו פראיירים 🙂 – קבלו את הפיצוי הכספי שמגיע לכם כחוק.
מתי ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין?
לעיתים קרובות, בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין מוגשת על ידי אחד מההורים כאשר ישנו חשש אמיתי לחטיפה של הקטין על ידי ההורה השני.
לרוב, הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין מוגשת באמצעות עורך דין לענייני גירושין לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני תוך הסתמכות על סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר קובע כי כל אחד מההורים רשאי לגדל את ילדיו ולקיים עימם קשר הדוק.
חשוב לציין כי צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין הוא קבוע עד הגעת הקטין לגיל 18 ואינו מוגבל רק לתקופת הגירושין במהלכה הצדדים דנים על חלוקת רכוש בגירושין, הסדרי שהות ושאר הסוגיות בהליך המשפטי.
במהלך כל התקופה, ניתן להסיר את הצו באופן זמני לחופשה קצרה או באופן קבוע אם קיימת הסכמה של שני ההורים. במקרים בהם לא קיימת הסכמה בין ההורים, ניתן להגיש ערעור על הוצאת הצו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.
מהם השיקולים של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין?
צו עיכוב יציאה מהארץ מהווה הפרה בוטה של חופש התנועה של האדם, לכן בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בוחן את השיקולים הבאים בטרם הוא מקבל החלטה על הוצאת הצו לקטין:
- גיל וטובת הקטין – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחן את גיל ויראה את טובת הקטין בעת קבלת ההחלטה.
- הזיקה של ההורים לישראל – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחן את הזיקה של כל אחד מההורים לישראל (תעסוקה, נכסים, משפחה קרובה וכדומה).
- מדינה החתומה על אמנת האג – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחן אם המדינה אליה מבקש הבקשה מעוניין לקחת את הקטין חתומה על אמנת האג אשר מאפשרת החזרת ילדים חטופים להוריהם או האפוטרופוסים הטבעיים.
- מהות ומשך השהות בחו"ל – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחן את מהות ומשך השהות בחו"ל (ביקור משפחתי, טיול וכדומה).
- העבר של ההורים –בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחן אם כל אחד מההורים מילא את התחייבויותיו בעבר.
לסיכום, צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין נועד להגביל את צעדיו של הקטין אשר פעמים רבות אינו מודע לסיטואציה שנקלעה אליה ואינו יכול לקבל החלטות בכוחות עצמו.